זיכוי גד זאבי ואח' מעבירות בפרשת חברת מל"מ

מ  ב  ו  א

"מלם מערכות בע"מ" היא חברה ציבורית רשומה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב (להלן: "מלם", או, "חברת מלם"). עיסוקה בתחום המיחשוב.

ב-31.1.02 מונה גד זאבי, הנאשם 1, לכהונת יו"ר הדירקטוריון של חברת מלם. בהיותו בעל השליטה במלם, הובאו תנאי העסקתו ושכרו של גד זאבי לאישור ועדת הביקורת והדירקטוריון של מלם, ובתאריך 28.7.02 עמדו להצבעה באסיפה הכללית השנתית של בעלי המניות .

ב-29.7.02, דיווחה חברת מלם בדו"ח מיידי לרשות ניירות ערך (להלן: "רשות ני"ע", או, "הרשות"), לרשם החברות ולבורסה לניירות ערך בת"א (להלן: "הבורסה"), כי האסיפה הכללית השנתית של בעלי המניות בחברה אישרה את ההתקשרות עם מר גד זאבי כיו"ר הדירקטוריון, בתנאי ההעסקה שפורטו בדו"ח המיידי מיום 26.6.02, ובין שאר התנאים, תשלום שכר חודשי בסך 10,000 דולרים החל מ-1.2.2002 (להלן: "השכר").

אמיתותם של פרטי הדיווח לבעלי המניות, לרשות ני"ע ולבורסה לגבי תוצאות ההצבעה באסיפה הכללית השנתית שהתקיימה, כאמור, ב-28.7.02 (להלן: "האסיפה הכללית") בנושא העסקתו ושכרו של יו"ר הדירקטוריון, ובעיקר, סיווגן של מניות המצביעים באותה אסיפה, הם הנושאים העומדים במרכז הפרשה שנחקרה ברשות ני"ע בשנים 2002-2003.

בעקבות מידע שנמסר לרשות על-ידי עיתונאי, נפתחה חקירה ביחס לכנות סיווגן של 766,356 מניות מלם אשר השתתפו בהצבעה באותה אסיפה כללית, מניות ששועבדו על-ידי חברת זאבי אחזקות (נוסדה 1975) בע"מ בחודש פברואר 2002 לבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), כנגד אשראי שהעמיד הבנק לרשותה ולרשות חברות שלובות שבשליטת גד זאבי (במישרין ובעקיפין). בעקבות החקירה העמידה המדינה לדין את חברת מלם וארבעה מבעלי התפקידים בה: הנאשם 1, גד זאבי, שכיהן, כאמור, כיו"ר הדירקטוריון (להלן: "זאבי"); הנאשם 2, גלעד רבינוביץ' (להלן: "רבינוביץ"), שכיהן מ-5.12.2001 כמנהלה הכללי; הנאשם 3, יובל אקר, חשב זאבי אחזקות, שכיהן אותה עת כדירקטור במלם (להלן: "אקר"); והנאשם 4, עורך הדין אסף טייבר, בעל משרד עורכי-דין, יועצה המשפטי של מלם לנושאי שוק ההון (להלן: "טייבר").

פרק א'

כתב  האישום

1.         כתב האישום מגולל את השתלשלות העניינים ביחס למינויו של זאבי כיו"ר דירקטוריון פעיל של מלם, וקביעת תנאי העסקתו ושכרו. המאשימה טוענת, כי ארבעת הנאשמים דנן שיתפו פעולה ביניהם כדי להשיג בדרכי מרמה, בנסיבות מחמירות, את אישור האסיפה הכללית לתשלום שכרו של יו"ר הדירקטוריון, נושא המסווג כ"עסקה עם בעל עניין". על פי סעיף 275 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), נדרשה לעסקה זו תמיכה של שליש לפחות מקולות בעלי המניות הנוכחים באסיפה הכללית, שאינם נגועים בעניין אישי לגבי העסקה.

2.         המרמה הנטענת קשורה הייתה, כאמור, ל-766,356 מניות מלם (שהיוו 17% מסך כל המניות) של חברת "זאבי אחזקות (נוסדה 1975) בע"מ" אשר שועבדו, כמתואר לעיל, ב-6.2.02 לבנק כנגד אשראי שניתן לחברה ולחברות שלובות שבשליטת זאבי, והוחזקו בפועל בידי החברה לנאמנות של הבנק (להלן: "החברה לנאמנות"), ואף נרשמו בשמה במרשם בעלי המניות של מלם (להלן: "המניות המשועבדות"). 

3.         על פי האמור בכתב האישום, מחשש שלא תושג באסיפה הכללית התמיכה הנדרשת על פי חוק לאישור השכר, קשרו זאבי, רבינוביץ' ואקר קשר פלילי, להשגת התמיכה הנדרשת בחוק, וזאת על-ידי הצגתן בכזב של המניות המשועבדות כמניות של החברה לנאמנות, תוך הסוואת הזיקה לזאבי אחזקות, וסיווגן הכוזב כמניות שאינן נגועות בעניין אישי. לצרכי מימוש הקשר, נטען בכתב האישום, ביצעו השלושה, בצוותא חדא עם טייבר ובעצה אחת איתו, שורה של מהלכים ופעולות אשר נועדו להשיג בדרכי מרמה את אישור האסיפה הכללית לתשלום השכר, במידה שיתברר כי לא נמצא באסיפה הכללית שליש מבין קולות המצביעים שאינם בעלי עניין אישי התומך בתשלום השכר. בין השאר, פעלו הארבעה בעצה אחת לשכנע את ועדת הביקורת לאשר את תנאי העסקתו של זאבי, ובהמשך, שיכנעו את הבנק להעניק יפוי-כח לטייבר, כדי שיצביע באסיפה הכללית מכוחן של המניות המשועבדות, במקומם של רבינוביץ' או אקר, ואף הכתיבו את נוסח יפוי-הכח. שיאו של מימוש תכנית הקשר בסיווג כוזב ומרמתי של ההצבעה בשם המניות המשועבדות, סיווג שביצע טייבר באסיפה הכללית אותה ניהל, ובעת שדיווח בשם מלם לרשות ני"ע, לרשם החברות ולבורסה, דיווח שכלל, לטענת המאשימה, פרט מטעה לגבי מעמדן של המניות המשועבדות כמניות שאינן נגועות בעניין אישי. בהמשך, הוסיף וטען טייבר, על דעת הנאשמים האחרים, טענות כוזבות גם בהודעות נוספות והסברים ששלח לרשות על פי דרישתה.

4.         לטענת המאשימה בכתב האישום, בעקבות וכתוצאה מטענות המרמה וממצגי הכזב המתוארים קיבלו הנאשמים "דבר" במרמה: לזאבי צמחה טובת הנאה כלכלית, והיא אישור שכרו בשיעור 10,000 דולרים לחודש; לנאשמים האחרים, לרבות, טייבר, צמחה טובת הנאה עקיפה אשר התבטאה בחיזוק מעמדם במלם ובקבוצת החברות שבשליטת זאבי.

5.         הנאשמים וחברת מלם (הנאשמת 5) הואשמו בעבירות שעניינן קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 לחוק העונשין, וכן, הכללת פרט מטעה בדוח או בהודעה שנמסרו לרשות, לפי הסעיפים 53(א)(4) ו-53(ה) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ני"ע"). הנאשמים 1, 2 ו-3 הואשמו גם ב קשירת קשר לביצוע עוון, לקבל דבר במרמה, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין.

6.         המאשימה טענה בכתב האישום (ובטיעונים מקדמיים) כי אחריותה הפלילית של מלם עצמה נגזרה מאחריותם של הנאשמים האחרים, שהיו אורגנים במלם. אולם, מלם נמחקה על-ידי מכתב האישום לאחר שנתקבלו על דעתי טענות מקדמיות שטענו באות כוחה לגבי אשמתה של מלם כחברה. ערעורה של המדינה לבית המשפט המחוזי על מחיקתה של מלם מכתב האישום - נדחה.

הדיון הוא אפוא בעניינם של ארבעה הנאשמים.

7.         במהלך המשפט הסתבר, והדברים מתבהרים גם בסיכומי הטענות שהגישו הצדדים, כי מרבית העובדות (אף שלא כולן) הקשורות לתהליך ודרך הטיפול באישור תנאי העסקתו ושכרו של זאבי כיו"ר הדירקטוריון של מלם, הן בועדת הביקורת, הן בדירקטוריון החברה והן באסיפה הכללית של בעלי המניות - אינן שנויות במחלוקת. הכוונה לעובדות המפורטות בכתב האישום, לגביהן ניתנה בזמנו תגובת הנאשמים, ולעובדות שהתבררו במהלך המשפט, מתוך העדויות והמסמכים שהוגשו. המחלוקת מתמקדת במשמעותם של המהלכים והפעולות שמייחסת המאשימה לארבעת הנאשמים, ובפרשנותם של יחסים חוזיים, כבסיס לקביעה אם נתמלאו היסודות הנדרשים להוכחת העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום.

8.         אפתח בפירוט השתלשלות העניינים שהיא לב הפרשה ובמהלכים שביצעו הנאשמים, אשר לגביהם אין הצדדים חלוקים, והם מעוגנים במסמכים ובעדויות. לאורם אגדיר, בהמשך, את הסוגיות שבמחלוקת ואת ההכרעה הנדרשת.

פרק ב'   

עובדות  שאינן  שנויות  במחלוקת